• שחר אמאנו

מ.י.ק.י גבריאלוב


26 שירים יש באוסף "כשחלמתי על הבית" של מיקי גבריאלוב, שמוכיח שהוא אחד היוצרים הכי טובים שיש כאן על פני שנים ארוכות. היכולת שלו לדלג בין מדינות ומקצבים שונים, מצליחה לתת לשומע הרגשה של שותף לדרך הארוכה והנפלאה שעבר גבריאלוב

מיקי גבריאלוב הוא האיש שתמיד היה שם. מדלג בין הטורקית, היוונית, השירה הארץ ישראלית, הטקסטים והלחנים המוקפדים שיצרו נכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית כולה. אלבום האוסף "כשחלמתי על הבית" במלאות 25 שנה להוצאתו, הוא פנינה אמיתית שמגדירה היטב את גבריאלוב, כשאליו מצטרפת הבת שירה המוכשרת במקומות שבהם היו קודם זמרות טורקיות כמו מוג'דה וזלדה באטצ'ן.

גבריאלוב, שחגג השבוע 69, מגיש 26 שירים ברגישות רבה. היכולת לעבור בין הנהי של "תן לחיות" לבין ההקפצה של "גברת מגונדרת" או "טלי טלי", החיוך שמעלה "בית וגיטרה" שהיה שיר הנושא של פאפא המיתולוגית עם זאב רווח אי שם בתחילתו של ערוץ 2, לבין "כשחלמתי על הבית" המרטיט, מהווים את הרב גוניות שכל כך מאפיינת את האיש.

כשחלמתי על הבית בגרסה עם הבת שירה | צילומים: יניב אקרמן, יח"צ

אחרי קריירה ארוכה, שבמהלכה גם כתב והלחין לאריק איינשטיין את "אני ואתה" האלמותי, ניתן להבין את עוצמתו של גבריאלוב, שיודע לפרוט היטב על נימי הרגש ולתת לשומע הרגשה של שותף לדרך. בימים שבהם יש מי שמוותר על אלבום או מוציא במקסימום 10 שירים, הוא מגיש 26 רצועות שנעות במהירות ומעידות שלא נס ליחן, גם אם על חלקן עברו 25 שנה.

גבריאלוב בהופעה. מדלג בקלות בין עולמות

"כשחלמתי על הבית" הוא אוסף מצוין שמכבד את השומע ואת גבריאלוב. החוברת המצורפת לאלבום מושקעת במיוחד, כוללת את מילות השירים ומוגשת בצורה נקייה, כאילו אומרת שבמקום שיש מה להציע מוזיקלית אין מקום לתשבחות עצמיות מיותרות. האוסף הוא ההוכחה שמוזיקה טובה נשארת למשך שנים, לא מתפוגגת רגע אחרי, אך הוא בעיקר מוכיח שגבריאלוב הוא אחד היוצרים היותר טובים שיש כאן, ולא משנה באיזו תקופה פעל.