• שחר אמאנו

חיי רבקה


המופע החדש של רבקה זהר הוא מסע בין תחנות חייה, והיא לא שוכחת לתת את הכבוד הראוי לכל שיר. ההופעה המשוחררת שלה, כולל התבדחות על ענייני הסמים וביצוע לשיר של איימי וויינהאוס, הובילו לשעה וחצי של מוזיקה שלא נס ליחה, כששיר הסיום מסכם את הכל בצורה מדויקת

רבקה זהר זוכרת את הכל. שנים, תאריכים, מי אמר למי ומתי, מה המשמעות של כל שיר שהיא שרה. במשך שעה וחצי ריחפה זהר בין שיריה, שרבים מהם הפכו לנכס צאן ברזל, והדגימה בקולה מדוע היא הזמרת שכולם אוהבים לאהוב. בין לבין, היא אירחה את מירי מסיקה וגם התבדחה קלות על בעיית הסמים שהייתה לה (כולל ביצוע ל-rehab של איימי ויינהאוס המנוחה), והכל בצורה כל כך משוחררת.

כבר בתחילת ההופעה בהיכל התרבות של ראשון לציון במסגרת פסטיבל ראשון לציון, זהר מבהירה שלא הגענו לערב שירי זיכרון. שיר בערבית, שיר בטורקית, משם אל הדרך היורדת אל הכפר שפותח את הצוהר לשירים היותר מוכרים שלה, לביצוע מהפנט עם מירי מסיקה של "זמר שלוש התשובות" המיתי, שניעור לחיים לפני כמה שנים על ידי זהבה בן.

צילומים: אמנון אייכלברג

לבושה בלבן, כמו מלאך קטן, נראתה זהר כשיה המקפצת באחו על פי מחוג ההיסטוריה. לי באופן אישי חסר מאוד השיר "עבריה", אך מבט אל רצף השירים מגלה שהכל כמעט שם, מעניק קרדיט לכל אחראי על תחנה כלשהי בחייה. החל מבעלה המנוח שלמה קאלו ועד לירון לב הצעיר, שאיתו שרה במופע משותף, ועד לחן הגדול של "אוריאנה" והעצב הגדול של "מה אברך", שהפך להמנון הנופלים ובכלל נכתב על אלדד קרוק ז"ל, שנפל במלחמת ששת הימים ב-1967.

המופע החדש של זהר לכל מי שרוצה להבין כיצד התנהלו חייה של הזמרת המצוינת, שחגגה לא מזמן יום הולדת 70, בסופו ניתן להבין כיצד לכל מאזין או צופה יש את זוהר שלו. בין אם בעצב ובין אם בשמחה, בין אם בשירי אלתרמן כמו "גדליה רבע איש" המוכר יותר בביצוע צלילי העוד וצלילי הכרם, ועד לשיר האחרון שאמנם זכה לעיבוד מחודש אבל יכול להגדיר במדויק את חייה זהר: "לא מצאתי את דרכי, ולא היה לי טוב. פעם פעמיים כבר ראיתי את הסוף, אך דווקא כשרגליי כושלות והכוחות כלים, משהו קורא אליי מבפנים: הלאה, צריך ללכת הלאה, לטפס למעלה ולא להירתע".