הניחוחות הערביים והלחן המשולב של "רני לי" (תשיר לי) של אום כולתום הגדולה, נוחתים על המאזין היישר מהפתיחה, גם אם שמו של אולמן בעצם מעיד שהוא שייך למגזר השני בכלל. אולמן מייצר כאן סתלבט, מעין פרודיה כפי שהיו עושים בדרנים ערביים, שהיו שרים בשביל המצב רוח הטוב המשולב עם נרגילה בצד ושמחת חיים.
לא צריך לקחת את השיר הזה ברצינות גמורה. אפשר לשתות לצדו איזה ארק קטן ולהבין שאפשר בחיים גם לקחת איזו הפסקה קצרה בשביל שירים כאלה. אגב, בסוף כולנו מתים במינוס ושוכבים מאוזנים, ממש כמו הסימן: -.
