את פצצת השיעמום הזו אי אפשר לכנות שיר בשום מצב. צחי דדו אסף כמה וכמה קלישאות, סידר אותן איכשהו בסדר מסוים והגיש לפיני חדד, שמייצר פה את אחד השירים החלשים שלו בשנים האחרונות, ובכלל.
אפשר לשמוע את התוצר של פיני חדד כמה וכמה פעמים, ולתהות אם הוא שמע את מה שיצא לו לפני ששחרר את זה החוצה. דומה שאפילו הוא משתעמם באמצע ורק מחכה שזה ייגמר. חבל ומיותר.