הבחורה המאוכזבת נחנקת בלילות מדמעות, אחרי שלא דמיינה שהאהוב שלה יעזוב אותה, ולא מסוגלת להרפות. מבחינת הסיפור אין כאן דבר חדש, מבחינת תאיר שדה זה עוד שיר לרזומה שיבנה אותה בעתיד, עד שיבוא הלהיט הגדול.
הקול שלה בכלל שייך לזמרות שנות התשעים, אלה שקיבלו השראה מטורקיה, והעובדה ששדה כותבת ומלחינה לעצמה מעידה שהיא יודעת מה היא רוצה מעצמה. מה צריך? עוד קצת שפשוף, עוד דיוק, עוד כמה שירים שמהם תלמד כדי להצליח יותר.
