מודה, בפעם הראשונה ששמעתי את השיר תהיתי לעצמי מה חשב לעצמו פרחי כאשר חידש אותו. אבל בשמיעה שנייה הכל מובן: הוא פשוט הכניס בו חיים והפך את הצרות לאהבות שמחות (אפשר יותר מאחת? אפשר) ונתן לו טאצ' עדכני ומשובב לב במיוחד.
פרחי בשנים האחרונות מחדש קלאסיקות, לעתים הוא מצליח להביא את המשהו האחר ולעתים החידוש שלו מיותר לחלוטין. הפעם זה טוב, בטח כששומעים את העצב בביצוע המקורי של חנן יובל (יש שיאהבו יותר את הביצוע של שלום חנוך) לעומת השמחה בקולו מלא הרגש של פרחי.
ליאור פרחי. טאצ' של שמחה | צילום: יח"צ