עפיה מביא אותה בבלוז מצוין, עם גיטרות חשמליות וקול אדיר ומיוחד במוזיקה הים תיכונית. תמר יהלומי ויונתן קלימי כתבו את המילים והלחן, ועפיה מוציא מעצמו משהו טוב באמת, לא משהו שהתרגלנו לשמוע ממנו אבל תמיד כיף שהוא לוקח את עצמו למחוזות אחרים וטובים.

תיאור הפרידה מצדו של הגבר שנותר לבד עם הבגדים שלה, שהתרגל לזוגיות ומוצא עצמו פתאום עם הרגלים שלא תואמים את המציאות, מועבר היטב על ידי עפיה, כמעט בצורה מושלמת. יופי של שיר.