אפשר להתייחס לשיר הזה על פי הניסיון של אופיר כהן לייצר כאן משהו חדש, לפי הקול המצוין של עפר לוי או על פי החלק הלא ברור של עמוס אלגלי. אז נפרק: אופיר כהן מזמן עובד על שטאנץ קבוע שמאפשר לזהות ממרחקים את התבניתיות שלו, וזה דבר גרוע לכותב. הפעם הוא מנסה לייצר משהו אחר, וזה יכול היה לעבוד טוב יותר אלמלא היו פה שני זמרים שאין ביניהם קשר.
עפר לוי הוא אגדה אמיתית, ויכול לשיר בכל סגנון. החלק שלו בשיר הוא בעצם כל השיר. אלא שאז יש תפנית ועמוס אלגלי חובר אליו – חיבור לא מובן, שהופך את הכל לשכונה וחובבנות. לפי אירועי עבר, אל תתפלאו אם לוי יקליט מחדש לבד. ולא שיש בזה משהו רע.
