המוזיקה הים תיכונית מלאה בשירי אהבה לנשים, רובם אמנם לא כוללים שמות מפורשים, אבל הכוונה ברורה. יואב יצחק הגדיר פעם ש-98 אחוז מהשירים בעולם הם על בינו לבינה, וכמה שהוא צודק. לרגל יום האישה הבינלאומי הנה חמישה שירי אהבה גדולים בז'אנר. וכן, ברור שיש גדולים יותר, אבל כל אחד והרשימות שלו

​סמדר – חיים משה. טוב נו, מי הוגה את השם הזה כמו בשיר? יש משהו לא טבעי בדרך שחיים משה שר כאן את שמה של האהובה, החידה הבלתי פתורה, שנעלמה לבלי שוב ונותרה כחידה. אבל משה לא מוותר, מבחינתו היא שלו לעד, ורק אותה הוא יאהב. אופטימי הבחור.

חיים משה. סמדר

אז מיהי אותה סמדר? אביהו מדינה, שחתום על המילים משנת 1982, סיפר פעם שהוא בכלל לא כתב אותו. לדבריו, חבר שלו היה מאוהב באישה נשואה וכתב את המילים, אך לא יכול היה לפרסמן מחשש שיתגלה. אז מדינה חתם. וכך נותרנו עם חידה גדולה יותר: מיהו הכותב האמיתי ומיהי סמדר, ואם בכלל קוראים לה ככה.

משפט המחץ: דמותך תמיד למול עיני, האם תשובי עוד אלי? ימים עוברים, לילות חולפים, לך אחכה לעולמים".

רעיה – ישי לוי המילים של אביהו מדינה על הלחן היווני של אפוסטולוס קלדארס אף פעם לא ימותו. בעוד בטקסט היווני הזמר שר על הבן שלו, מדינה הפך את זה לשיר אהבה יפייפיה לאישה והגדיל לעשות כשלא נתן לה שם ספציפי אלא כינה אותה רעיה.

השיר הזה עבר כמה גלגולים וביצועים, כולל של מדינה עצמו, אבל הביצוע של ישי לוי עולה על כולם, בין היתר בשל האותנטיות בביצוע ובלחן עם הגיטרה החשמלית שחותכת את הכל. וכן, זה שיר שתמיד אתם תגבירו את הווליום כשינגנו אותו, אין מצב אחר, בטח בסולו גיטרה הפותח.

משפט המחץ: "רעיה, מחיינו הסתיו הרחיקי. והשכימי בחיוך ולי השיבי כמו פעם, אהבה".

עפר לוי – אני ואת

כשמדברים על לוי כאחד הזמרים האדירים שיש כאן, אפשר להביא כדוגמא את השיר הזה. מזמור שהוא כולו האדרה לנשים, האמירה הכללית שאפשר לצמצם ל"בלעדייך אני כלום" אבל לעשות את זה על דרך החיוב, האור בעיניים, האושר שמתגנב ותחושת הניצחון של החיים ביחד. פלא שהשיר הזה הפך להמנון של קבוצות כדורגל, וגם לשיר ליווי אולטימטיבי לחופה?

נוהגים לתפוס את לוי כזמר דיכאון, אבל המילים שכתב לו כאן יוסי גיספן (לחן יווני) מלאות באהבה, אושר ושמחה בלב. לכל אישה. משפט המחץ: "רק איתך אני מלא באור, והנשמה מוצאת מקום לנוח. בליבך אני מוצא מסתור, כי באהבה הרבה יותר בטוח".

זהר ארגוב – ילדה של סתיו אחד

יש משהו בקול המרוסק של ארגוב שמעניק למילים של רותי בן יהודה עוצמה שאני בספק אם היו מקבלות אם היה שר אותן צלול. מוטיב ה"ילדה" במוזיקה הים תיכונית כל כך בולט, כאילו ביטוי שהושרש עמוק בלי אפשרות לעקור אותו, אבל כאן דומה שארגוב באמת שר לילדה, שמשחקת ברחוב והוא מסתכל עליה.

אולי בכלל ארגוב שר לברכה גרושתו שאותה פגש בגיל 17, ורגע לפני שהוא מחזיר נשמתו לבורא מבקש שיהיה טוב רק כשהילדה החד פעמית הזו תחזור ותעשה לו טוב? אולי. כך או אחרת, זה מהשירים המפורסמים של ארגוב, אבל לבטח אחד המרגשים בעוצמות האהבה המופגנת בהם.

משפט המחץ: "ילדה של יום אחד, ילדה של צליל אחד, אותך אני פורט, אל תוך שירת חיי".

אישה - נתי לוי

אלבום הבכורה של נתי לוי, שהיה אז בן 17, היה כל כך עמוס בלהיטים עד כדי שהשיר של מיקי מדר פשוט נבלע בין "סוכר", "שלום נערתי", "פרא אדם" ו"נטלי". יש משהו מוזר בשירי אהבה שהם על גבול האכזבה. אולי כי ההסברים הכל כך יפים לאהבה הגדולה עדינים מאוד, על גבול התחנונים, שעה שלוי מנסה להסביר שלא הכל אבוד, בזמן שהוא נואש מהזמן שחלף ומהתפילות שלא נענו, עד כדי כניעה מוחלטת. גם כאן המוטיב של ה"אישה" חסרת השם גורם לכל אחד לאמץ אותו, כאילו שר זאת לאישה שלו. משפט המחץ: "אישה, זמן הולך ולא חוזר, נסי הפעם לוותר".