• שחר אמאנו

זהר ארגוב, אייל גולן – עוד דקה את נעלמת


מודה ומתוודה, מדובר באחד השירים האהובים עליי של ארגוב. אחרי שהחיבור הטכני הקודם ביניהם ("נכון להיום") הוביל להשוואות בין השניים, גולן לקח הפעם שיר פחות להיטי של המלך המת, הכניס עיבוד מחודש ללחן ושוב מציב עצמו ראש בראש עם ארגוב. הפעם זה נשמע מחובר יותר, אם כי אל לנו להתעלם מכך שמדובר בשיר מאותו אלבום של ארגוב, ופחות עוצמתי ווקאלית מ"נכון להיום".

לא סתם הכותרת כאן לא מחברת בין השניים. הבקשה שמישהו ישמע או יחשיב את זה כדואט מגוחכת. חיבור אלקטרוני באמצעות הטכנולוגיה משחקת לטובתו של גולן, שיכול להביע רגע ולנסות להתעלות על ארגוב, שקולו לא יכול להשתנות. ובכל זאת, קשה שלא להתרגש מקולו של ארגוב, גם עם כל הסדקים שבו, בשיר האהבה המשובח הזה של רמי לב, כשגם גולן נשמע בו טוב יותר.