יש ללחנים של דיקלה את היכולת לתפוס אותך מהרגע הראשון, ואז מגיע הטקסט המצוין שמספר את הסיפור. אתי היא עדת השמיעה של דיקלה, ששבורה מהאהוב שהלך והיא מבקשת להתבודד עם עצמה עד יעבור כאב. אבל אתי, היא מושכת אותה החוצה, אל החיים, ולא מעניינים אותה הדיכאונות של הזמרת. "את חייבת להפנים, החיים ממשיכים", היא אומרת לה, אבל דיקלה בשלה.
אני לא חושב שיש מישהו שיודע לספר סיפור בשיר כמו דיקלה. הניואנסים הקטנים בשירים שלה הם אלה שמשנים את התמונה. משפט כמו "אולי הוא עוד יופיע, תמיד החלש מפתיע", הוא זה שתמיד מי שנעזב מספר לעצמו, בניגוד גמור למציאות, ובסוף מתבדה. שיר מצוין של דיקלה, הגשה מעולה ויכולת פנומנלית להכניס את המאזין שלה לסיטואציה ולהרגיש חלק ממנה, דבר שלא כל זמר יכול לעשות.
דיקלה. מומחית בשירי סיפור | צילום: דניאל אליסטר