• שחר אמאנו

המסע הכבד של אמיר דדון


עשרה שירים יש באלבום "לבחור נכון" של אמיר דדון, רובם שקטים וכבדים מאוד למי ששומע או נחשף אליו בפעם הראשונה. המאזין, ממש כמו הזמר, יצטרך לבחור נכון כדי לשרוד את הנסיעה הארוכה הזו

באחת ההופעות שלו, סיפר אמיר דדון על אחד השירים שכתב. הוא ציין כי בניגוד גמור למה שחושבים, לא כל השירים שלו מכילים עומק או חשיבה מיוחדת, ולעתים הם נכתבים על סיטואציה מסוימת שנשמעת לאנשים רצינית מאוד בזמן שהיא לא. ובכל זאת, לטעמי אין זמר עמוק יותר מאמיר דדון, שיודע לפרוט על מיתרי הרגש במקום הנכון, גם אם זה קשה וכבד מאוד.

אמיר דדון. לבחור נכון

"לבחור נכון", החדש של דדון, מתחלק כמו כל דבר בחיים לכמה חלקים. את הלהיטים שיצאו כסינגלים הוא שיבץ בתחילת האלבום. "לבחור נכון", "בואי נדבר בינינו", "כל יום כמו נס", מכניסים אותך ישר אל תוך האווירה הנכונה והמלנכולית משהו, לעתים נשמעים כמו רצועה אחת ארוכה שנחתכה לכמה קטעים כדי לא להעיק. את הרביעייה הפותחת משלימים "מתוך הכאב", שפתיחתו מתכתבת איפשהו עם "לא סתם" המשובח מאלבומיו הקודמים, ו"בואי הראיני" עם טקסט כאילו הושאל מהמקורות. לטעמי, אפשר היה לשבור קצת את הרצף עם שיר קצבי יותר, אך כנראה שדדון יודע מה טוב בשבילו.

אמיר דדון. מרקם כבד | צילום: דניאל קמינסקי

את החלק השני פותח "עוד נוסעים" (שתחילה יצא תחת השם "כשאהוד שר") ומגביר מעט את הקצב באלבום, מעין תחנת התרעננות לפני החזרה למסע הכבד. הרעיון של שילוב שיר מהופעה חיה בתוך אלבום שובר את רצף הכבדות, ושוב חושף את היותו מבצע מצוין עם נוכחות. "אם הייתי יכול" מדהיר את האלבום קדימה אל הדואט "להיות אני שוב", שבו רז שמואלי נשמעת כמו לנה דל ריי מקומית, ומשם חזרה לעוד שני שירים ("שיר במקום ילדים" ו"סוף ימיי" מעורר המחשבה) ששוב חוזרים לאיטיות וכבדות.

עוד נוסעים. הרצועה הקצבית ביותר באלבום

יש ב"לבחור נכון" דברים מצוינים אך המרקם שלו כבד מדי למי שרק מגלה את דדון. חוסר ההקפדה והאיזון בין הסגנונות נותנים תחושה של נסיעה ארוכה אחת עם עצירות בדרך ויעד די ברור. גם מי שאוהב את דדון יתקשה להעמיס עליו את כל האלבום ויבחר ממנו כמה שירים. צריכים רק לבחור נכון.