שרית חדד הפקידה את יצירת האלבום החדש שלה בידי דור צעיר של כותבים ומפיקים. התוצאה: אלבום מעודכן, מחודד ומגוון. ההפתעה מגיעה בגזרת האלקטרוני - הזירה החדשה בים תיכוני, וגם בה חדד מוכיחה שהיא עדיין אותה שרית ממיס מיוזיק ואפילו יותר
נו אז מתי היא תשיר לאישה? בכלל, בשביל מה היא יצאה מהארון אם כל השירים שלה על גברים ואהבות ומריבות? את הרכילויות האלה צריכים להניח בצד כשמגיעים לשמוע את "24", האלבום החדש של שרית חדד, שהוא גם ה-24 שלה מאז יצא ניצוץ החיים ב-1995.
בואו קודם כל נסגור פינה: מי שמחפש התייחסות לסטטוס החדש שלה ימצא אותה בסוף "אוהבת אותך" המרגש, שמסתיים בלשון נקבה עם "לקח לי זמן להגיד שאני אוהבת אותך", שמיועד לבת הזוג שלה תמר יהלומי, שחתומה על המילים יחד עם יונתן קלימי.
"24" כולל שבעה שירים שהופקדו בידי הדור צעיר של כותבים ומלחינים כמו יהלומי, קלימי ואושר כהן. שרית חדד נעה בו בין הניסיון לרגש עם "אוהבת אותך" ולמה ככה נגמר", נותנת קצת רוק אנד רוך ב"בסוף נתגבר", ומזכירה את ימיה כקדם עם "לא בשבילי" היותר "מזרחי" באלבום (הפקה שלה תמיר צור).
אבל יותר מכך: "24" מדגיש את היכולת של שרית חדד להישאר עדכנית גם לנוכח הדור החדש של הזמרות, שהולכות על אלקטרוני וטכנו. חדד מתחזקת קריירה רציפה קרוב ל-30 שנה ובתוכה ידעה לנגן על הרגש, להביא להיטי חפלה וגם לייצר המנונים שיישארו לנצח. כשהיא ניגשת לחזית האלקטרונית (שאינה חדשה לה עוד מימי מיס מיוזיק) היא מוכיחה שהיא זמרת מצוינת. חדד מפקידה את ההפקה באלקטרוני אצל הטובים ביותר כמו ינון יהל, חן קורדובה, אביב ברנהולץ, עמית מרדכי ועידו נצר (Triangle), והולכת על בטוח למקומות שנחשבים כיום החמים ביותר. כך הופכים לצאת לריב" ו"מה נזכרת בי" לבית ספר למוזיקה, ובמרכזו היכולות הבלתי נגמרות של שרית חדד להתאים עצמה לכל סגנון.
ניתן יותר מלברך על אלבום קצר (שגם זו התאמה לימים שבהם הכל מהיר ואין צורך לשחרר 30 שירים), ממוקד ועם זאת מגוון ומחודד כמו שרית, שגם תורמת ללחנים ולטקסטים, ולא מפספסת. יופי של אלבום, יופי של שרית חדד.
Comments