תעשו לעצמכם טובה ואל תקראו את הקומוניקט לפני ששמעתם את "תוניס" של שי נחייסי, שמתאר מציאות שכל משפחה מעדות המזרח מכירה מקרוב. העלייה לישראל, קשיי ההתאקלמות, דירות השיכון באיזו רכבת בניינים בעיירה שכוחת אל, ודור שלא בא להתלונן אלא להקים מדינה בלי תלונות, ולהודות לאל על ישראל ולצדיקים על היכולת להיות חלק מזה.
אני אוהב את שי נחייסי ואת הכיוונים שהוא לוקח את עצמו בחודשים האחרונים. יותר אותנטי, יותר רגש, יכולת להגיד הכל ישיר בלי מחסומים, פחות סלסולים ויותר מילים. "תוניס" הוא פשוט שיר מרגש של געגוע לדור ההוא, לסבתא וסבא שהלכו לבלי שוב והותירו דירות ריקות מאנושיות, ובעיקר געגוע לעצמנו ולתקופה שבה הכל היה איטי יותר וחם הרבה יותר. עכשיו תקראו את סיפור השיר, ותתרגשו אפילו יותר.
Comments