בלהיטו "להיות אדם", זהר ארגוב מתאר את המציאות הקיימת שהוא לא מנסה לשנות אלא רק למצוא את השלווה והשקט "ועם חוה יפה להנעים" בעולם שבו הכל כבר קיים. נזכרתי בשיר הזה כששמעתי את "עוקר הרים" של שולי רנד, שמדבר על היותו האיש שבא לספר על מה שיש על דרך השלילה (לא באתי) ולהציג את העשייה הרבה של בונה עולם בכל פינה. בדרכו הייחודית, שולי רנד מגיש מצוין את הטקסט היפהפה שכתב לניגון התלמודי של אמיל קרויטור ומסביר בעצם שאנחנו, כולנו, רק המספרים של הסיפור ולא אלה שמייצרים אותו כי הכל כבר קיים.
הניגון כולו נכנס אל תוך הנשמה, ושולי רנד מוסיף את הביצוע הסוחף שלו שהופך הכל למקשה אחת של טוב, כאשר הלהקה המלווה אותו מעניקה את הממד הנוסף שיוצר ניגון של הלב.
Comments