רינת בר – מה שהביא אותך אליי

לנגד עינינו הופכת רינת בר למספרת סיפורים, לזמרת שתרקיד אתכם בחפלה אבל בבלדות תבקש ממך להקשיב, לדמיין את הסיטואציה, להיכנס אליה. בעוד שב"שלושה ילדים וכלב" המרגש היא זורקת את המאזין היישר למים, אל הרגע שבו היא מתרפקת על מה שכבר לא יהיה, כאן היא בונה לו את הסיפור, את הדרמה, את האהבה והנטישה. את ההבנה שהייתה בורחת בשבילו, אבל הוא כבר הלך למקום אחר כי הכאב גדול מדי.

שיר ההתפכחות שכתבו והלחינו לה חגי אוזן ואלירן אביטל, דורש הקשבה. צריך להתמכר אליו, לשמוע שוב ושוב ולצלול פנימה, לגלות אותו. הוא לא כובש מיידית כמו הבלדה הקודמת, אבל כשהוא מתיישב עליך – הוא קורע אותך. אני אוהב את הדרך החדשה של בר, שמתחילה להוציא לאור את היכולות שיש לה ואיפשהו לא באו לידי ביטוי במהלך השנים. גם הבריחה הקולית הקטנה באחת העליות בפזמון האחרון, לא מורידה מכך שמדובר בעוד אבן שיושבת בול על הדרך הברוכה שעליה צועדת בר.