את תחושת השובבות של רות שועלי קולטים מההתחלה. מי שצולל לטקסט שלה יעלה מיד חיוך (חבל שלא נולדתי למשפחת בנאי או דיין) ומי שיציץ לקליפ שלה ירגיש את משב הרוח המרענן, כמו חוויה של נסיעה באופניים כשהרוח מלטפת לך את הפנים. שועלי מדברת על חוסר שביעות הרצון מהמצב הקיים ועל הכאב שלא עובר, למרות שסיפרו לה שדווקא כן. אז מה עושים? שרים על זה.
סך הכל שיר חביב ונעים לשמיעה, שבו כמו ששרה פעם לינדי לאופר "בנות רק רוצות לעשות כיף", ושועלי באה בכיף ונשארת במישור הזה לאורך כל השיר. מרענן ונחמד.

Comments