בסינגל הראשון שלה רוני וקנין סקרנה אותי. בשני, היא מוכיחה שיש לה קו שהיא הולכת עליו בכל הכוח והוא כולל דיבור ישיר עם מושא הישיר וגם איפשהו הכאה על חטא בגלל טעויות שעשתה. "השטויות שלי" מזכיר מאוד את זה בסדר אבל פחות טוב ממנו. הוא מציג זמרת בתחילת הדרך שצריכה עוד כיוון ועוד שפשוף כדי להוציא ממנה עוד יותר - ויש בה. יש בשיר את סימני ההיכר הברורים של בן שופן, וגם הפופ/מזרחי שהולך לכיוון האלקטרוני נמצא כאן, וגם הבקשה לעוד ניסיון או סיבוב - ממש כמו בשיר הראשון.
אז מה התחדש? אפשר לראות דרך, יצירה שמגיעה מבפנוכו ויוצאת החוצה אל המוזיקה, אל האוזן של המאזין. מה חסר? יותר תעוזה, עוד חידוד בשירה ובעיטה משחררת. מה הלאה? בטוח שיהיה טוב כי וקנין מלאת כישרון.
Comments