הפרובוקציה המתוכננת עבדה היטב אבל יש יותר מתחושה שאת הלימון הזה סחטו יותר מדי, שלא לדבר על השיר הגרוע שמעיד יותר מכל שעדי ביטי כאן בשביל שידברו עליה ולא כדי שיקשיבו לה. האיום בתביעה נגד חברת הכנסת שבעצם מינפה אותה, הוא לא יותר ממהלך פתטי
עדי ביטי, או מי שמנהל אותה, לא רוצה שתדברו על המוזיקה שלה. "חמסה חמסה" המביך היה נזרק לפח ההיסטוריה אלמלא קליפ שנועד לעשות פרובציה וגם הצליח. למזלם של מנהליה, מי שהרימה את הכפפה הייתה חברת כנסת של כחול לבן, תהלה פרידמן, שדיברה על תרבות האונס – ואחריה באו כולם. כעת ביטי מבקשת שתסיר את חסינותה כדי שתתבע אותה. "זהו ניסיון טהרני לקושש רייטינג", טוענת ביטי, כאילו כל המהלך שלה עצמה, לא היה ממש בשביל המטרה הזו.
ביטי צמחה עם השנים מהילדה הקטנה מבית ספר למוזיקה לזו שאנחנו רואים על המסך בהישרדות. המוזיקה שלה לא הלכה לשום מקום, בטח כשרואים את נועה קירל ואגם בוחבוט, כשגם הפרשה של אביה שהורשע במעשים חמורים לא הוסיפה לה נקודות. מלכתחילה, היה ברור שהקליפ יעורר סערה. וכשהיא באה מכיוון הכנסת, קל היה למנף אותה הלאה.
מבחינה זו, ח"כ פרידמן עשתה את העבודה בשביל ביטי. והיא, כמה פתטי, רוצה לתבוע אותה על לשון הרע במקום לשלוח לה זר פרחים על ההד התקשורתי שיצרה עבורה. עורכי דינה של ביטי טוענים כי פרידמן הוציאה לשון הרע בפרסומיה המהווים "דברי הבל" ו"ניסיון טהרני ומגושם לקושש רייטינג".
זהו עוד ניסיון שהתעצם בימים האחרונים להשיג עוד כותרת, עוד משהו שישאיר אותה בכותרות, ואין יותר מכך כדי להעיד שמהלך שלה היה מתוכנן מלכתחילה, מהלך אסטרטגי מבריק, רק שהגיע הזמן לומר: חלאס, מיצינו. ביטי צריכה להתעמק במוזיקה אם זו החשיבה שלה קדימה. כרגע, נראה שהיא מעדיפה להיות זו שמדברים עליה, במקום זו שמקשיבים לה, והופכת את עצמה במו ידיה לגימיק שתיכף יתנדף.