אני זוכר הכל, כמה רסיסים חיים, שר עמדי, ובעצם מדבר על השגרה שכולנו מחפשים ומנסים לחזור אליה אחרי כל הכאוס שיש כאן. המילים שלו מדגישות את הסיטואציות הקטנות שפתאום הפכו להיות גדולות, הטיולים, האכזבות, הנשיקות הקטנות, כל הדברים שנראו לנו שוליים בזמן אמת וכעת מקבלים משמעות.
בדרכו הייחודית עמדי כותב ומלחין בצורה יפהפיה את המציאות כפי שהוא רואה אותה."זוכר כמעט הכל" מאפשר לכל אחד מאיתנו לקחת את אחד הזכרונות שלו ולהפוך אותו לשלנו. העיבוד המצוין והעשיר מעניק למילים את העומק הנכון, ומזכיר לנו שאחרי הכל, כולנו באותה סירה. זוכרים?
Comentarios