• שחר אמאנו

עומר אדם עם שיר חה חה רע

המהומה שעורר "קאקדילה" של עומר אדם קצת מוזרה. בשנים האחרונות המוזיקה שלו נוגעת גם ככה בתחתיות, אדם הוא יותר כלי שיווקי מוצלח מאשר זמר ים תיכוני.

המכות על הברזל החם ניכרות בכל הזדמנות, והיכולת שלו לייצר להיטים מטורפים לצד כאלה שלא ברור איך יצאו לאוויר העולם, יחד עם השיווק הנכון שלו - הופעה חוויה במקום איכות - יוצרים לעומר אדם מקדם על פני האחרים. זה בולט במיוחד כאשר מביאים אותו כדוגמא להתקהלות המונית בתקופת הקורונה, כאילו רק הוא יכול לקבת עשרת אלפים איש ואחרים לא, ומדגיש יותר מכל את מעמדו כסופרסטאר.

אבל יותר מכך, אדם מזמן לא מתרכז רק בלשיר. הוא כוכב רכילות, איש עסקים שמצליח לסחוף אחריו קהל שמתלהב יותר להיות בהופעות שלו יותר מאשר מהמוזיקה. וככזה, גם באלבומים האחרונים שלו, בולט שיר וחצי שמעיד על היכולת מול מימוש הפוטנציאל המוזיקלי, שאיפשהו נדחק הצדה. אז כן, פה ושם נקבל איזה "חצי דפוק", או "חורף באוטו", אבל לצדם המון שירים שאם לא היה מדובר בעומר אדם - היו נזרקים לפח או לפחות מעוררים גיחוך על הזמר שהחליט להקליט אותם.


קאקדילה עורר כעס כמעט אצל כל מי שפגש בו. התגובות ביוטיוב קורעות ("תודה עומר אדם, בזכותך האח הנכה שלי קם מהכיסא לעצור את הסרטון, זה נס") והביקורת חצתה מגזרים ואפילו הגיעה לממשלה. התעלומות ממנו, הייתה משרתת טוב יותר את המטרה. אבל כאן כנראה חייבים לפתוח דיון על כל דבר, דבילי ככל שיהיה, כאילו אין לנו קורונה על הראש, במקום לסכם במשפט אחד: שיר חה חה רע מאוד.


ובכלל, הגיע הזמן שנפסיק לתת לכל שיר פופ ניתוח כאילו מדובר היה בתנ"ך. וזה לא נוגע רק לקאקדילה או למוזיקה המזרחית, שכל חפצה הוא מסיבת ריקודים בחוף או באולם סגור ולא יותר.

0 comments