• שחר אמאנו

סים סימה שלכם

סימה נון לא באה להיות נחמדה או לשבת לכם על הביט כדי שתרגישו בנוח. אלבום הבכורה שלה "תדברי כבר" מציג זמרת בועטת עם אמירה, שמזכירה איך צריך להיות היפ הופ שלא עושה חשבון

מסע בתוך הקומוניקט של האלבום מראה בבירור על נוכחות גברית בכל הגזרות. שקל, רביד פלוטניק, ישי סוויסה, אורי שוחט ועוד, הם אלה שמכתיבים את הטון בסצנת ההיפ הופ הישראלית. היעדרותן של הנשים בולטת במיוחד, עד שמגיעה סימה נון ובועטת לכל כיוון כדי לומר את מה שיש לה על הלב, ועושה זאת כבר על הנאמבר הראשון עם "סים סימה".

"תדברי כבר" הוא אלבום בכורה מצוין, וכמו שסימה נון מגדירה כבר על ההתחלה "אני בדרך שלי באתי להרביץ, באתי להרים", ומי שלא רוצה להתחבר או לחפש את הפוליטיקלי קורקט יכול לעבור הלאה כי סימה נון "מורידה את הכפפה, כן אני לא נחמדה יותר, אנ'לא רוצה יותר" (מורידה את הכפפה) ובאה לתת בראש.

יש לסימה נון את העוצמות, את היכולות ואת הקצב הנכון כדי לפלס את הדרך שלה לצמרת ולסחוף לשם אחרות. אין לה עקבות, יש לה יכולת לספר את הסיפור ("הייתי נחמדה עד ששברו לי את המצפון", היא שרה ב"מטען חבלה"), יש לה פה גדול שיורה הכל ב"חרא על זה" המצוין, ויש תחושה שהיא לא באה להיות נחמדה, פשוט זמרת שמחזירה את ההיפ הופ למקום הבועט שלו והפחות מתנחמד, ועושה זאת באלגנטיות, בחוכמה ובישירות במשך כל האלבום. בניגוד לסיום, שבו מתבקשים לומר ביי לסימה, הגיע הזמן שנגיד היי לסימה, המרענן הרשמי של ההיפ הופ הישראלי.