היופי בשירה של נאור דנין היא הפשטות, הנגיעות והשבירות הקטנות שמעמיקים את הגעגוע לבחורה היפה, שעולה כמו הים ושוברת אותו כמו גל. וכמה יפה הביצוע, ככה הקול של דנין פשוט חודר פנימה בקלות, מעצים את המילים שכתב ומשתלבות היטב אל הלחן והעיבוד שבו הגיטרה האקוסטית מובילה את המאזין אל הפזמון המצוין והנוגע.
שלוש שנים אחרי אלבומו "תכליט", דנין מוציא אי.פי בהפקה מוזיקלית של אלון פרימן. הטקסט המצוין שלו מציג זמר חשוף שיודע להביע רגש, ומביא אותו איתו אל תוך השירה. איכותי וטוב.
Comments