החיבור בין דיקלה לבין פרץ, שהוביל בפעם הקודמת עם "היחיד כאן שאוהב" לשיר מצוין וסוחף, כושל בניסיון לשחזר את ההצלחה ההיא. משה פרץ נשמע רדום, השיר נעדר עוצמות נדרשות, ודומה כי הוא היה הופך לטוב יותר אם דווקא דיקלה הייתה לוקחת אותו אליה.
הטקסט שכתבה דיקלה יחד עם לירון עמרם יפה ונוגע, אבל הביצוע שלו חלש מאוד, ונסמך יותר מדי על היכולות של פרץ לרגש ולהיות רומנטי. בשורה התחתונה מדובר בשיר שהופך סתמי וראוי למגיש טוב יותר כדי להוציא ממנו יותר.
Comments