• שחר אמאנו

מופע שנות החמישים

ליאת הבר הוציאה ב-2014 אי.פי מרענן עם שירים שכאילו נלקחו משנות החמישים והשישים. כעת היא מוציאה אותו מחדש והרווח כולו שלנו

הגעגוע למה "שהיה פעם" מוליד מדי פעם יציאות טובות. אחת מהן היא האי.פי FLYING ON A KITE של ליאת הבר המצוינת, ששולחת אותנו לימים העליזים של שנות החמישים והשישים, שלפסקול שלהם אנחנו לרוב נחשפים בסרטי אסקימו לימון לסוגיהן. הבר נשמעת כמו זמרת קאנטרי שנתלשה מאי שם, והושתלה בשנת 2020. הדיוק בביצוע, העיבוד וההפקה המוזיקלית של נועם ערקבי, מייצרים יופי של אי.פי, שמכיל שישה שירים והרבה נשמה.



האי.פי יצאה לראשונה בשנת 2014 אך לא ממש התרומם. לאור הצלחת שיר הבכורה 'בשביל זה אני חי' של ההרכב 'סלט גרוב' שהקקימה הבר עם בועז גילר, היא החלטה לאזור אומץ, לנצל את המומנטום ולהוציא את האי.פי. מחדש. "לשמחתי, האלבום מתקבל יפה, ויותר ויותר תחנות רדיו משמיעות את השירים", היא אומרת.


אז למה שנות החמישים והשישים?

"אלה תקופות שאני מאוד מתחברת אליהן. ביקשתי מהמפיק נועם עקרבי ליצור אי.פי כמה שיותר דומה לרוח התקופה ההיא אם זה בעיבודים, בהקלטות ובכלים החיים. וכך היה ובאלבום ישנם נגנים מדהימים. היה לי מאוד חשוב שזה ישמע ברוח התקופה דאז וגם השירים נכתבו והולחנו כך. רציתי שה"וויזן" שלי ייצא לעולם. גם בהופעותיי אני מקפידה להתלבש ולהראות בהתאם לתקופה ההיא. אחרי שהשירים היו מוכנים החלטנו להעביר אותם בטייפ של סלילים שזה יישמע כמו שהקליטו פעם. אני ממש שמחה שלא התפשרתי על כלום".


חוסר ההתפשרות של הבר בא לידי ביטוי באי.פי, שהאזנה בו זורקת אתכם לאיזה בר בשנות החמישים, עם מלצר שמנגב כוסות, בחורה על הבר ומכונת מוזיקה שמנגנת שירים. היכולת לדמיין את הכל למשמע שירתה של הבר, הוא הצלחה כבירה, במיוחד בימים שבהם כולם מייצרים פופ. הפתיחות המוזיקלית של היום תאפשר לאי.פי להגיע למקומות שאולי לפני שש שנים לא יכול היה להגיע, וזה רווח נקי לכל אוהב מוזיקה.