• שחר אמאנו

מועדון הקצב של אביהו פנחסוב – עיניים שלי


בהופעה של יהודה פוליקר "אפר ואבק" נחשפים לסיפור העצוב שמאחורי השיר, לבחור שמבטיח לבחורה שהוא יחזור בזמן השואה, ולא שב. אביהו פנחסוב בכישרונו כי רב לוקח את השיר של יעקב גלעד אליו, מוריד מעט את עוצמות העצב של פוליקר ומראה שהוא יודע גם לשיר ברגוע, בלי משחקים ושיגועים, ועם חיים רומנו אחד ברגע שחורך את השיר עם הבוזוקי.


אל תחפשו כאן את פוליקר, אפילו לא את דלארס. ככה גם תוכלו ליהנות מהשיר, מהפאתוס של פנחסוב שמקדיש אותו לאמא שלו, בעיבוד שנשמע לרגע כמו מוזיקה שמלווה מישהו בדרכו האחרונה. חלק מהסלסולים מיותרים, אבל החידוש בהחלט מרענן וטוב, ומראה שמעל הכל אביהו הוא זמר טוב ומהנה בכל סגנון.