מאי ספדיה שם, ואם היא עוד לא שם היא בדרך לשם. עם יד ב"שמלה החדשה שלי" של רן דנקר, שיר שהיה מועמד להיות השיר שלנו באירוויזיון (ZAZA) לבין פיתוח קריירה עצמאית שלה. החיפוש שלה נמצא והוא נע כמו בשיר בין הדמיון למציאות, בין לקודמים שלה קארמה ורעיל שהיו מורכבים מדי ואובר מופקים עד כדי כך שהלכו קצת לאיבוד. אבל ספדיה לא תוותר, היא שמה את הרגל בדלת ועל השורה הראשונה אומרת את הכל: "איך זה מרגיש תחושה של ערך אני רוצה בדיוק ולא בערך".
האם בין הדמיון לאמיתי הוא הערך? יש מצב, בעיקר כי הוא חושב אותה יותר, נקייה ממניירות, בלי אפקטים מסביב. נטו מאי ספדיה, וזה מושך וטוב. השיר מעבר לשיר הזה, מאי ספדיה צריכה לבחור כיוון כי התפזרות לא תעשה לה טוב. אני מבין את הצורך שלה לפרוץ קדימה, היא רק צריכה להחליט איך. בינתיים, יש לה שיר ביד שמסמן לה את הדרך הנכונה.
Comments