top of page
  • תמונת הסופר/תשחר אמאנו

לבנת בן חמו נותנת חיים בשיר שכולו געגוע



ההתכתבות הברורה של הטקסט עם "זמר נוגה" של רחל מופיעה כבר בשורה הראשונה, וגם לבנת בן חמו מחכה לאהוב שישוב כחכות רחל לדודה. החזרה על המילה בוקר מעידה על הימים שחולפים והוא לא מגיע, ולצדה התחושה שאולי היא שרה בעצם לבונה עולם שיעשה כמעשה בראשית ויעצור את התוהו ובוהו, ישיב את האמונה ויפריד בין היום לבין הלילה, בין האור לבין החושך.


ההפקה המצוינת יחד עם השירה המרחפת של בן חמו באים לידי ביטוי היטב בפזמון המצוין והקליט. שילוב הסגנונות, הבקשה לרמז שאולי מתחברת "להיכן החייל שלי" של אהובה עוזרי והמכתבים שביקשה שישלח כאות חיים, מחברים היטב את "אין לי יום אין לי לילה" לרוח התקופה הנוכחית שכולה אי ודאות, ובה כולנו מבקשים אות חיים. ביצוע מצוין, הפקה מעולה וטקסט ששווה לקחת לדרך.

לבנת בן חמו // צילום יח"צ

Comments


bottom of page