צריך להיות בהופעה של ישי ריבו (במהרה בימינו) כדי להבין את העוצמות החזקות שמורגשות לאורכה. לעתים, דומה שנכנסנו לבית תפילה שבו יש שליח ציבור עם גיטרה שמנגן את התפילה ולא שוכח לעלות במקומות הנכונים. השאלה שתמיד עולה בהקלטת הופעות חיות היא האם התחושה מצליחה לעבור גם מרחוק, בהקלטה, ואצל ריבו זה עובר חלק. בין היתר, בזכות הקהל (להלן המתפללים) שמלווים את החזן שלהם במקומות הנכונים, וגם מקבל את הבמה להשמיע את קולו.
שמעתי את ישי ריבו אומר בראיון בגל"צ שהוא מקווה שאחרי שהכל ייגמר – יחזור גם הביקוש להופעות שלו. הסינגל "קול דודי" הוא יותר מגשר שעליו נחצה כדי להגיע מחדש ולצפות בריבו, שמעורר געגוע אמיתי לראות אותו לייב.
Comments