בשבוע שעבר שמעתי ברדיו את יוני יעיש באגן הים התיכון, ושמחתי לשמוע שאנשים נחשפו לפלא הגדול הזה, ליופי המוזיקלי שהוא מביא איתו בצניעות. אחרי "העיר העייפה", יעיש עושה ב"ואת ניצבת שלובה" את מה שהוא יודע הכי טוב: שירה עוצמתית, שקטה לעתים, נקייה, עולה לגבהים במקומות הרצויים והניכונים, מלווה במינימום כלים שמדגישים את קולו, יחד עם פסנתר וחליל נאי שקורע את האוויר.
הפרויקט שלו יחד עם נדב ביטון המצוין מייצר פסקול של יופי ורוך, ויוצר אחד אדיר שכתב לכולם ועכשיו תורו. תאהבו אותו, מגיע לו.
Comments