הקוביות של טל גבעמיר מניבות תוצאה מצוינת
תרשו לי לומר שזה השיר הכי טוב של טל גבעמיר מאז החלה את הדרך שלה. זו לא רק ההגשה הפנטסטית של קוביות, זו התחושה שהיא לוקחת אותנו איתה למסע, שהמסע שלה הוא בעצם המשא של כולנו, אנשים שיש להם לכאורה הכל אבל בלילה חולמים על דברים אחרים ולהיות קצת אחרת.
אהבתי מאוד את הפשטות של השירה, לא להלעיט בכפית את המאזין, לחבק אותו ברוך, לתת לו את ההרגשה שאת הקוביות שלו הוא יכול לזרוק מטאפורית עם גבעמיר, וגם להעז להטיל אותן ואולי לקבל את התוצאה הנכונה. המילים היפות של אפק לאמור טל גבעמיר וגל שניידרמסר הן מסר לכל אחד:
"אם לא אקח סיכון הפסדתי מראש", היא שרה, ופוגעת בול. שוברת את המוסכמה שגם לא להחליט זו החלטה. בהטלה הזו, לטל גבעמיר יוצא דאבל 6. פשוט מצוין.
