טוב, וואו. מי שבחר להפקיד את אודיה בידיים של אופיר כהן ויעקב למאי בוודאי כיוון לכאן, לסגנון הערבי שהאוזן שלנו רגילה אליו משריף (שהמוטיבים של "שלי שלי" די מורגשים כאן, כולל הפתיח) או ניבין, וקלע בול. לאודיה המצוינת יש אמנם סגנון משלה, שגם הוא נמצא כאן במלוא הדרו, אבל העטיפה מסביב פותחת עבורה עוד דלת למקום נוסף שבו היא מדלגת בין מי שרואה אותה כזמרת ים תיכונית לבין מי שסמתכל עליה כשילוב של היפ-הופ מזרחי-אלקטרוני וכל מה שתרצו להוסיף.
הזוג המלכותי הוא שיר שלוכד אותך במוטיבים הערביים שלו (כולל המקהלה המלווה) ואז לוקח אותך אל המוטיבים המערביים של אודיה, שמוכיחה שיש לה עוד כלים בארסנל וכשהיא שרה בגרון פתוח גם הלב נצבט. יופי של דבר, מעורר געגוע לזמרות של פעם, אלה שהיו זורקות מילים כמו שטן כאילו כלום, ומכניסות אגרוף בבטן בשירה מאופקת.
Comentários