• שחר אמאנו

האמונה של שולי בן

הוא גדל במשפחה חרדית והמוזיקה הצילה אותו מהעולם שלדבריו נכפה עליו. בגיל 29, כשהוא חילוני גמור, שולי בן עושה את המוזיקה שהוא אוהב ונהנה מכל רגע. הקשיבו ל"את כבר לא פה לצדי"

אם מקשיבים היטב לשולי בן, מרגישים את תחושת השחרור שלו ב"את כבר לא פה לצדי", שיר שאולי מדבר על פרידה אבל בן מצליח לשיר על כך בצורה סוחפת, משלב היפ הופ וגם גרוב.


בן הוא חרדי לשעבר, שכבר הוציא כמה שירים. את האהבה למוזיקה גילה בגיל צעיר. "כבן להורים חרדים וכצפוי, הוריי התעקשו על תלמוד התורה", הוא מספר. "מבית ספר דתי -ממלכתי, עברתי לבית ספר חרדי ונוקשה. הרגשתי כאילו חרב עליי עולמי. ובהתאם, "זכיתי" בתספורת חדשה, או יותר נכון, קרחת ופאות. הסתגרתי בתוך עצמי. בזמנים קשים כאלו, רק הכתיבה, השירה והציור היו לי למקלט, מהמציאות החדשה".

את המפלט הוא מצא בנגינה על אורגן. "הקלטתי את עצמי שר כל יום בליווי האורגן. בעולם שנכפה עליי, רק ככה הצלחתי להחזיק את הראש מעל המים. ברגעים האלו, יותר מכל, הייתי אני", הוא אומר.


בגיל 29, בן גם העשיר את הסגנון המוזיקלי שלו וגם שינה את אורחות חייו. "הכרתי והתאהבתי בשני סגנונות מוזיקליים נוספים: פופ והיפ-הופ. כמו כן, עברתי שינוי מהותי נוסף: מאדם מסורתי, לחילוני גמור. לאחר שנים של 'חקירות', הגעתי למסקנה הגורפת: רק אני אבחר במה טוב לי להאמין", סיכם.