לדודי בוזגלו יש קול מצוין, חם, יציב וחזק, משהו שהזמר הים תיכוני מחכה לו הרבה זמן בין כל שלל הגוון התימני. כן, בוזגלו מתעסק הרבה ברגשות וביחסים שבינו לבינה, אבל יודע לעשות את זה בצורה מצוינת, לשחק עם הקול שלו במקומות הנכונים ולהציג זמר צעיר עם קול שהיה מתיישב בול בשנות התשעים של הדיכאון במזרחי.
ב"2020" בוזגלו לוקח את העצב שלו קדימה, הלב שלו שבור והוא הולך בין ההריסות, ומתוכן הוא זועק את המילים של מאור במבוק זכריה, ונע לפי הלחן של גיל נגר בצורה עוצמתית וישירה. בוזגלו עוד נמצא בנישה מסוימת בים תיכוני, כשהוא יביא את הלהיט הנכון – הוא יעוף קדימה, כי את כל הכלים יש לו.
Comments