• שחר אמאנו

בר צברי - ניצוצות


אחרי ג'וני המעיף וחדרה הדחקאי, בר צברי רוצה שנראה שיש לו גם צד רציני. "ניצוצות", שבקלות יכול היה להיקרא אבא, מציג את הנשמה החשופה של צברי שמנהל מונולוג עם אבא עולם (אבא אישי? בונה עולם?) ושופך את לבו בשיר שהיה יכול לשבת בול על רובי לוי ומתכתב היטב גם זהר ארגוב, בנגינת הגיטרה החשמלית והתחינה של ארגוב ב"אבי אבי" המיתולוגי ואפילו קצת "למה אל" של חיים משה.


הוורסטיליות של צברי היא יתרון גדול, אבל היא גם יכולה להיות זו שתקבע שיש לו חוסר אחידות. זמר צעיר צריך לגבש את עצמו מוזיקלית ולייצר סגנון משלו. זה טוב שצברי מראה שיש בו הרבה, אבל הוא חייב לייצר לו את הקהל ובשביל שזה יקרה - חייב להיות קן מוביל. זה לא גורע מהיות "ניצוצות" שיר מרגש וטוב.