יש רגעים שאתה מזהה שהזמרת שמה את כל הנשמה שלה בתוך השיר, ואתי ביטון בהחלט שרה כאן מהבטן, בלי משחק ובלי דרמה. השיר שכתבה יחד עם יצחק ודן סולימן, הוא מעין תפילה ובקשה לסימן מבונה עולם המהווה עבורה מורה דרך, מחזיר את ביטון לשורשים, לבית אבא, לניגונים הישנים שקצת נעלמו להם בשנים האחרונות, לעצמה.
ביטון גם הלחינה יחד עם יוגב דהן, והתוצאה מרשימה. היא משתמשת בגרון שלה בצורה מצוינת, נעזרת בעיבוד שדוחף אותה קדימה ומעניק למילים משמעות, חוזק ואמונה בדרך. מרגש וטוב, ביטון בשיאה.
Comentários