יש לאריק סיני איזה צ'ארם שלא ייעלם לו לעולם, ואיתו הוא יכול לנווט את הקול החצי שר חצי מדבר שלו לשירי רומנטיקה אינסופיים. "מיוחדת" שכתב לו טל שגב, יושב עליו בול, ומצליח להוציא מסיני את הקול העמוק שלו שמדגיש כל מילה בדרכו הייחודית ולהוסיף את החספוס הידוע שלו בכמיהה לאהבה. העיבוד של אודי תורג'מן משרת היטב את סיני, את היתרונות שלו, ומשמש כרקע מושלם לטקסט היפהפה.
שיר שיכול להפוך בקלות להמנון החופות החדש של ישראל, ויכול גם לשמש כפסקול של בר אפלולי שכל הכיסאות כבר מורמים ורק זוג אחד נשאר לרקוד. מרגש וטוב.
Comentários