דימנט מדברת מנקודת מבטו של הגבר הנזרק, אך את ההפגזה האמיתית היא דווקא משאירה מחוץ לשיר ומצרפת אותן לקומוניקט: "מדברים כל כך הרבה על אלימות ומדברים עליה כל כך מעט. אלימות היא לא הקצה הפיזי. אלימות היא רעל שמתפשט לך מתחת לעור ואת לא יודעת להסביר מה כואב לך. כשאהבה כואבת, זו לא אהבה".
ובאמת, כל השיר מדבר על הגבר שמחמיא לאישה אבל בתוך תוכה היא כבר יודעת שהוא לא צריך להיות שם, כי מה שוות המילים היפות אם הוא בנאדם אלים? סינגל שני של דימנט, שמוכיחה יכולות לא מבוטלות וגם יוצרת לעצמה סגנון ששווה להקשיב לו. טקסט יפה ורגיש, אפילו כואב, שמבוצע בצורה מושכת וטובה.
Comentários