תמיד אני תוהה אם שחקנים יכולים להיות גם זמרים, האם הם מצליחים לנתק את הצורך בתיאטראליות או במשחק כשהם שרים ולתת למאזין יצירה של זמר? אצל אסי לוי זה לא ממש חשוב, היא רוצה שתתמכרו לקצב שלה, וכך העיבוד מסביב פשוט משרה קסם על המילים שכתבה (ונערכו על ידי שילה פרבר) פשוט כי הן עוסקים באהבה, ובאהבה אין חוקים, כך גם בשירה על אהבה שאפשר לקחת לכל כיוון.
אז אפשר להתעלם מאי הדיוקים הקוליים של אסי לוי, הנמצאת במחול מאוהב לגמרי ומציגה ריקוד אחרון שהוא כולו אהבה וחיזור, ומשאירה את המאזין עם נגינת החצוצרה ההולכת ומתמעטת, ממש כמו ההיגיון או הדיוק כשאתה מאוהב, וליהנות משיר אהבה נשי טוב ומשוחרר.
Comments