לפני שניגנתי, קראתי את המילים הנוקבות של של השיר והתרשמתי שהנה יש לנו שיר מחאה, המדבר על סיבוב האמת מצד ראש הממשלה. ובכלל, אם הכל שקר אז לפחות בוא נחגוג באיזו מסיבה כי הכל חוזר על עצמו. ואז לחצתי פליי.
הקצב המשוגע של בורגי סוחף, הביט האלקטרוני עושה את שלו, הגיטרה המיוחדת שלו עושה פלאים, השירה קצת מזכירה את דודו פארוק ו... זהו. הטקסט של רועי אביטל ראוי למשהו בועט ולא לחפלה ים תיכונית אלקטרונית, בטח עם המציאות הנוכחית שבה שירי מחאה כמעט ולא קיימים. לבורגי יש אחלה מוזיקה, והקו הזה נשמר גם כאן, אבל בשורה התחתונה הוא יכול היה לבעוט 'וולה' לחיבורים וזה לא קרה. אז אין מחאה יש קצב, תרקדו.
Comentários