• שחר אמאנו

איקס פקטור: לאן נעלמה הישראליות

במקום להביא את ישראל לאירויזיון, אקס פקטור בחרה לייצר התאמות למה שבאירופה אולי יאהבו. רק שהשיר הנבחר הוא פופ חלול, נעדר כל ישראליות או סממנים מזרחיים מובהקים או היפ הופ המייצגים את המיינסטרים שלנו כיום. מיכאל בן דוד לא אשם, הרצינות בה מתייחסים לתחרות והבחירה בשיר שלא אומר שום דבר - דווקא כן

מיכאל בן דוד // צילום יח"צ דוברות כאן11

אחד הסיפורים היפים של האירוויזיון נוגע דווקא לשיר שלא העפיל לגמר. קובי אוז וטיפקס הגיעו עם פוש דה באטן כדי לייצר אמירה, כדי שכל אירופה תשמע איך מנסים להשמיד אותנו כל הזמן בזמן שאחרים יושבים ומצקצקים על ישראל. אז השיר לא עבר את החצי, אבל למי אכפת אם המסר עבר?

האירוויזיון הוא במה להעברת מסרים, לחשוף, להיות שונה ומוזר, חצוף ומבדר, לתת שואו. בישראל כנראה עוד לא ממש הבינו את זה. זו כנראה הסיבה ששמונת השירים שנבחרו לגמר "אקס פקטור" היו כך כך מהונדסים ל"מה יאהבו האירופאים" במקום לתת משהו אחר, מזרחי, יותר בועט, מסלסל, משהו שייצג את המיינסטרים הישראלי המשלב כיום היפ הופ עם מזרחית, אלקטרוני וטכנו. במקום זה, קיבלנו שוב את הפופ העבש עם זמר שיודע לעלות לגבהים בשירה ולקרוץ בו זמנית, במקום לשלוח את ספיר סבן, גאיידה או לינט עם איזה גרסת פופ ים תיכוני שגם אם תביא זכיה לפחות תגרום לאנשים לנענע, שתגיד: אלה אנחנו, אתם יכולים לאהוב או לא, אבל זו ישראל.


השיר i.m אינו זכיר ואינו קליט. הקול המיוחד של מיכאל בן דוד (שבזירה המקומית אולי יזכה ליותר הצלחה) לא מייצר שום ייחודיות בבואו להתחרות בקולות דומים לשלו. מעבר לשלב הגמר יהיה הצלחה גדולה עבורו, ואם תרצו מדובר בגרסה משודרגת של קובי מרימי: בזמן שכאן עפו על זה, באירופה תהו מה בדיוק רצינו ולא נתנו לזה נקודות. זה היה עוד נסבל אם היינו שולחים משהו שתואם את מציאות המוזיקלית הנוכחית בישראל, אך במקרה הזה נראה שהפסדנו פעמיים. ועוד לא התחילה התחרות.

0 comments