• שחר אמאנו

איציק קלה מזכיר ב"אין לי כבר מילים" איך שרו פעם


לפעמים יש לזמרים הים תיכוניים איזו יציאה של "טעם של פעם", ואיציק קלה מוכיח ב"אין לי כבר מילים" שבשביל הטעם של פעם צריך זמר מפעם, כותבת שיודעת לכתוב גם כמו פעם דוגמת ארלט ספדיה המצוינת (שכתבה לו את "מחפש" העל זמני) ומלחין מנוסה כמו יונה רועי כדי שהכל יתחבר. כששומעים את הביצוע וההגשה, חושבים לרגע שמדובר בעוד רצועה מאלבום ישן, כך שלקבל מאיציק קלה שיר כזה ב-2022 זו באמת נוסטלגיה עכשווית במיטבה.


את יכולת העברת הרגש המופלאה איש לא ייקח מאיציק קלה, גם אחרי מעל 40 שנה של קריירה עמוסה להיטים. הרגש המועבר ב"אין לי כבר מילים" הוא דבר שאין תחליף, ובתור מי שפגש אותו לא פעם – קלה הוא נשמה גדולה שחי את המוזיקה שלו. יופי של שיר, עושה חם בלב וגעגועים לימים שבהם למוזיקה הים תיכונית היו מילים ולא נאלצנו להגיד שאין לנו כבר מילים לתאר את מה שנהיה ממנה.

איציק קלה // צילום יח"צ






0 comments