הטרנד החדש במוזיקה הים תיכונית הוא לשלב דואטים גבריים שבו יש זמר ותיק וזמר צעיר/בפריצה/אליל נוער שמקבל חסות. אז הנה אייל גולן ועדן חסון, שניים שעשו אחלה קריוקי בימי הסגר והחליטו הפעם להוציא סינגל משותף מלא אמונה ושאיפה לאור גדול שיגיע במהרה בימינו. רק שזה לא ממש עובד. החיבור הזה נשמע מאולץ, אין בו את ההרמוניה שיש לדוגמא בין דודו אהרון ועדן מאירי, אין פה את הקסם שאמור לייצר חיבור כזה, בטח כשמודבר בגולן ובעדן חסון.
לטעמי עיקר הבעיה הוא בניסיון לרגש, לחיצה גדולה מדי על הגז ועל בלוטות הרגש כדי לתת לשיר תחושה של קדושה וטהרה - שלא מצליח. לגולן היו שילובים מוצלחים וטובים יותר, אבל לא כל מה שמצליח בקריוקי גם מצליח לעבור למישור מקצועי. פספוס.
留言