• שחר אמאנו

אוהד דרשן, אוריין שוקרון ותזמורת אלמוגרביה – אינתי עומרי

בצלילים הראשונים שוקרון ודרשן כבר נודדים לאום כולתם והשיר האלמותי שלה, רגע לפני שהם מתחילים לירות את המילים החדות של מיכה שטרית, שדומה מתלבשות היטב על המציאות הנוכחית. העיבוד המשובח של השניים הוא הנותן את המיוחדות לחידוש שלהם, שנשאר שיר אהבה אך נעדר את המרירות הכל כך בולטת של שטרית בביצוע המקורי, על האיש המפתח את אהבתו בזמן שהכל מסביב נחרב ונסגר.


הביצוע של דרשן ושוקרון הוא חגיגה לאוזניים, שילוב קולות מצוין והפקה משובחת שמעדכנת את המקור לימים האלה שבהם המפעל שנסגר הוא עולם התרבות שכולנו מחכים שייפתח מחדש. אפשר ליהנות ממנו על אף הצביטה החסרה (שדווקא בסופו של הקליפ דווקא מופיעה) ולהעריך את התעוזה של המבצעים, שמביאים וויב אחר שאי אפשר להתעלם ממנו.